וידוי אישי,
אני מדברת סינית.
כן, ממש סינית.
איך ולמה?
בעברי הייתי בשליחות בטיוואן ושם, מה לעשות
אי אפשר להסתדר בלי סינית, מנדרינית ליתר דיוק.
אי אפשר לקנות,
אי אפשר להסביר מה אני רוצה/צריכה
אי אפשר לקרוא שלטים ברחוב.
חווית פעם את התחושה של להיות אנלפבית?
את המשמעות של לא לדבר את השפה?
את תחושת חוסר האונים לא להיות מסוגל לתקשר עם אנשים?
איך זה מתקשר לשיווק? כי שיווק זו שפה.
ויותר מזה, העולם היום דורש מיקוד שיווקי מדוייק לקהל יעד.
כך פרץ לחיינו המושג: שיווק נישתי
לקהל נישתי יש את השפה שלו, המושגים שלו,
הוא מושתת על ערכים משלו
ואם נרצה להגדיל מכירות ולהגיע לקהל חדש
חובה ללמוד לדבר בשפה שלו.
נישה על פי גיל, נישה על פי איזור גאוגרפי,
על פי תחום התענינות, אמונה ועוד.
מגוון רחב של נישות שיווקיות.
כשנפגשתי עם נעמה עידן (פרסום עידן 2020) חרדית בעצמה,
שמתמחה בשיווק ופרסום לחברה החרדית
הבנתי עד כמה אנחנו חושבים ומדברים שפה אחרת.
הנה קצת חומר למחשבה:
- כשאנחנו רואים בפרסום את המילה "מודרני" אנחנו רואים בזה משהו מאד חיובי, לחלקנו אפילו הכרחי, אבל במגזר החרדי יש לה משמעות שלילית, שם לא נכניס את המילה בתהליך השיווקי.
- בציבור החרדי אין מושג של תרבות פנאי. כשאנחנו מדברים על תחביבים, ביטוי עצמי, מימוש עצמי, ריגושים, זמן איכות. בעולם החרדי אין בכלל מושגים כאלה. ולכן יש מוצרים/שירותים שיהיה מאד קשה לשווק להם.
- ידעתם שבעולם החרדי אין סלבס?
לסיכום,
בעל עסק חייב לדעת מהן הנישות שלו,
ללמוד את השפה של הלקוחות שלו
להבין באילו מילים מותר וכדאי להשתמש
ואילו מילים להוציא מהלכסיקון (דוגמה למילה שמי שנולד במילניום האחרון לא מכיר…)
ושאלת השאלות:
איזה שפות שיווקיות אתם דוברים?
נ.ב.
ב 28.4.15 מתקים מפגש מיוחד ליועצים שיווקיים ועסקיים
כל הפרטים כאן
מכירים יועצים שיווקיים ועסקיים?
העבירו להם את ההזמנה