כל העולם מדבר על DATA. על המידע שנאסף עלינו ומאיתנו בכל רגע נתון. זה כבר לא רק פייסבוק, אינסטרגם או הסינים.
כל פעולה שאנחנו עושים, נרשמת, מתוייקת ונשמרת במאגר אימתני.
החל מקניות בסופר המקומי דרך מקומות שאנחנו נמצאים בהם ועד ההרגלים שלנו שאפילו אנחנו לא שמים אליהם לב כמו איך אנחנו לוחצים על מקשי המקלדת או תנועת העכבר.
הכל נאסף והתוצר הסופי הוא מאגר מידע כל כך גדול, שגדל במספרים מטורפים שממש קשה לנו לעכל אותם (Big Data).
אם בשנים הראשונות העולם היה עסוק באיסוף המידע הרי שהיום ניצבת בפני המשווקים בעיה קשה הרבה יותר והיא- ניתוח המידע או כפי שנהוג לקרוא לה בעברית- בינה עסקית ( Business Intelligence )
כי לאסוף מידע זה נחמד אבל עכשיו, צריך לקחת את המפלצת הזו וליצר ממנה תובנות.
וזה חלק הרבה יותר מסובך.
למה מסובך? כי 75% מהאנשים מעידים על עצמם כ"לא מבינים ולא יודעים לנתח נתונים".
מה שהביא להולדתם של מקצועות חדשים כגון, אנילסט, Data manager.
הרבה חברות גדולות הבינו שצריך את האנליסט שישב על המספרים, יחפש את החוקיות בהתנהלות הלקוחות, יבין איזה מוצרים אפקטיבים יותר ואיזה פחות, יזהה מגמות ושינויים בשוק עוד לפני שהן ממש קורות.
אז איך הם עושים את זה?
אם בעבר להצליח כאנליסט היית צריך להיות מומחה אקסל, לשבת שעות על גבי שעות עם Vlookup ולעשות את החיתוכים, הניתוחים, להגדיר גרפים להציג להנהלה. שעות וימים של עבודה כדי להגיע למסקנות ואז להגיע לישיבת הנהלה ולגלות שמנהל הכספים, שגם עשה ימים ולילות באקסלים שלו, מגיע עם נתונים שונים לגמרי וכמובן עם מסקנות אחרות.
והמנכל, הוא צריך היה לקבל החלטות על בסיס מי ששכנע אותו יותר ולאו דווקא המסקנות הנכונות והאמיתיות.
לעולם הזה נכנסו מערכות BI. בתחילת הדרך מערכות כמו Qlik היו נחלת ארגונים וחברות גדולות בגלל עלויות גבוהות במיוחד. לאט לאט המחירים יורדים, ובנוסף נכנסים גם כלים חינמיים (Google Data Studio) וכל התחום מתחיל לחדור גם לעסקים בינוניים.
מערכות BI מאפשרות לאנליסטים, אנשי הDATA, לקצר תהליכים, לחסוך זמן יקר בניתוח המידע. יותר מזה, להנהלה יש מערכת מספרים אחת, שמאפשרת קבלת החלטות על בסיס נתונים ולא על בסיס תחושות בטן.